רוב הלמידה של הילדים מתרחשת  דרך הערוץ המילולי. הם מקשיבים לסיפורים ותוכן לימודי, מבצעים הוראות ונעזרים הרבה בהקשבה והבנה שמיעתית כדי ללמוד להתקדם ולהצליח.

ואם זה הבסיס ללמידה וההבנה, מה אפשר לעשות כדי לפתח יכולות הקשבה והבנה?

יכולת העיבוד השמיעתי מורכבת משלושה חלקים המובילים להבנה של המשמעות:

קשב שמיעתי > זיכרון שמיעתי > עיבוד = הבנה והפקת משמעות

קשב שמיעתי – להקשיב עם העיניים

כשרוצים להקשיב טוב ולהבין את התמונה השלימה חשוב לעקוב אחר מבטו והבעות פניו של הדובר, זה חשוב במיוחד בסיטואציות חברתיות. נעלה את המודעות להקשבה עם העיניים שכל הגוף נמצא במנוחה ותשומת הלב מופנית לדובר, נחזק ונחמיא על הקשבה שכזו ובהזדמנויות שונות; לפני סיפור, הוראה או הסבר נבקש מהילדים להקשיב.

עם ילדים בוגרים יותר אפשר לדון בהבדל שבין לשמוע ל-להקשיב.

ואפשר גם לצייר סמל של הקשבה ולסמן בעזרתו, או עם תנועה מוסכמת, כך הרצף של ההסבר והלמידה לא נקטע ומצד שני הרווחנו הקשבה.

זיכרון שמיעתי – מה? מה אמרת?

יש לנו יכולת של זיכרון זמין לטווח קצר, המכונה גם זיכרון עבודה. זו היכולת להחזיק בזיכרון מספר פריטים ולהשתמש בהם בהתאם לצורך. מבוגר זוכר ממוצע של 7 פלוס מינוס 2, לכן מספרי הטלפון הם בין 7 ל-9 ספרות, כך אנחנו יכולים לשנן את המספר (כך אנו משמרים אותי בלולאה הפונולוגית) עד שנחייג, אחרי שענו לנו מן הסתם ששכחנו את המידע אם לא היה לנו צורך בו, או שהעברנו אותו לאחסון לטווח ארוך ועשינו עבודה כדי לזכור גם לפעם הבאה.

ילדים עד גיל 6 זוכרים בממוצע פריטים כמו הגיל שלהם פלוס מינוס אחד, ומעל גיל זה כמו מבוגרים.

הזיכרון השמיעתי ניתן לאימון ופיתוח וישנם אסטרטגיות ללמידה, הרחבת טווח הזיכרון השמיעתי משפר משמעותית את יכולות ההבנה והעיבוד השמיעתי.

שינון עוזר מאד לזכור את הרצף וזו אסטרטגיה שאנו משתמשים בה באופן אוטומטי, אך ילדים עם קשיי שפה לא תמיד משתמשים בה ביעילות.

התוכי חוזר ולי עוזר – נתאמן להשתמש בתוכי שעוזר, נחזור על ההוראה ונשנן אותה לפני הביצוע. כדאי להמחיז את התוכי בצורה מוחשית. יש לי מחוון עם תוכי שמשחילים לתוכו שתי אצבעות ועם האגודל מלמטה פותחים וסוגרים כמו מקור מדבר, כך עם דמותו של התוכי, או עם התנועה בלבד, אנו מחזקים את השינון ואת הזיכרון. בהתחלה נשנן בקול, ובהמשך השינון הופך להיות פנימי – בשקט.

נתתם לילדה הוראה, אז רגע אחד – לפני שאמרתם תוודאו שיש קשב שמיעתי, ואחרי שאמרתם בקשו מהתוכי לחזור על ההוראה, עכשיו היא בטוח תזכור להביא את המיץ תפוחים וגם את העוגיות שביקשתם ממנה.

עיבוד – מה הכוונה בדיוק?

זיכרון לרצף מילים בלי משמעות הוא קצר יותר מאשר למשפט שבו יש משמעות שמקלה על הזיכרון השמיעתי, אך מצד שני מילים חדשות או מושגים לא מוכרים במשפט מכבידים על הזיכרון השמיעתי. בשלב העיבוד נעשה חיבור בין המידע השמיעתי למשמעות מוכרת וידועה לילד. העיבוד מוביל להפקת המשמעות, ונשען כמובן על ידע עולם, מיומנויות חשיבה, והבנת מושגים.

כך לדוגמא, ילד שלא מבין את מושגי המרחב והזמן יתקשה בהבנה וממילא גם בביצוע הוראות הכוללות מושגים אלה.

בעבודה על עיבוד נעבוד על הבנה של מושגי תיאור שונים, ואחר כך על היישום שלהם בהוראות קצרות ולאט לאט בהוראות מורכבות יותר, להלן מעט דוגמאות סוגי מושגי תיאור שונים על פי רצף ההתפתחות:

מושגי גודל ותיאור: גדול / בינוני / קטן, ארוך / קצר, רחב / צר, צבעוני / כהה / בהיר,

מושגי מרחב: לפני / מאחורי, מעל / מתחת, בתוך / בחוץ, ליד / בין / בצד / באמצע, ראשון / אחרון,

מושגי כמות: הרבה / מעט, ריק / מלא, אחד / שתיים, הכל / חלק,

מושגי זמן ותנאי: לפני ש… / אחרי ש…, אם יש… אז…, קודם… ואחרי…

כמו כן יש עלייה ברמה ככל שיש יותר שלבים וחלקים להוראה. כשלהוראה שתי שלבים והיא מכילה מספר פריטים או מושגים היא מורכבת יותר.

אז לפני שמתחילים נשים לב לשלבים השונים:

יש קשב שמיעתי ? זיכרון עבודה מספיק ? הבנת מושגים ?

נדרג את המשימות בהתאם לרמה וניתן תיווך מתאים, ובעז"ה נגיע להבנת משמעות טובה.

חדוה סיטון – קלינאית תקשורת

מרצה מדריכה משחקת ויוצרת משחקים.

מנהלת קבוצת המייל  – המשחקים של חדוה

תקשורת שפה וחשיבה – זה כן משחק לילדים!