חגי תשרי חלפו ועברו, אך הילדים עדיין בבית. תקופה של אי וודאות עומדת לפנינו, כשאחת השאלות העיקריות היא האם מערכת החינוך תיפתח בקרוב או שהילדים ימשיכו לבלות עוד זמן רב בבית, בין אם הסגר הארצי יימשך, בין אם אתם גרים בעיר אדומה ובין אם תאלצו להיכנס לבידוד, חלילה.

מאחר וקשה לדעת את התשובה לכך, מומלץ להיערך לשהות ממושכת בבית ולתעסוקה הולמת. אחד הדברים המבוקשים ביותר בתקופה זו הוא רעיונות למשחקים שונים איתם הילדים יוכלו לבלות את זמנם, ואם ניתן גם להחכים וללמוד באמצעותם מיומנויות נוספות – מה טוב. למעשה, כל משחק הינו מפתח ומלמד, גם אם נדמה לנו שמטרתו היא שעשוע והנאה בלבד.

כבר בגיל הרך, ואף מגיל לידה הילד לומד על העולם שסביבו דרך משחקים מגוונים המותאמים להתפתחותו. הפסיכולוג, ז'אן פיאז'ה, הקביל את שלבי התפתחות המשחק אצל הילד, להתפתחות הקוגניטיבית שלו.
בשלב ראשון מתפתח המשחק החושי-תנועי בגילאי 3 – 4 חודשים. בתחילה כאשר התינוק לומד לשלוח את ידיו ולתפוס את הצעצועים התלויים בסביבתו, הם משמיעים צלילים. פעילות זו גורמת לו הנאה הן מהפעלת הידיים והן מהפידבק שהוא מקבל כתגובה. בהמשך משתמש התינוק בחושים נוספים כדי להפעיל חפצים שונים ולשחק איתם.

בשלב שני מתפתח המשחק הדמיוני. המשחק הסמלי מתפתח בסביבות גיל שנה וחצי. בגיל זה הפעוט מחקה פעולות שונות שהסביבה שלו מבצעת, וחוזר עליהם בעצמו ב"כאילו". אלו פעולות כמו כמו להסתרק, לאכול, להאכיל בובה ועוד. בתחילה הפעוט נעזר באביזרים וחפצים שונים, והמשך הוא יכול להעמיד פנים שהוא מבצע פעולות שונות גם ללא אביזרים. לקראת גיל 3 המשחק הדמיוני הופך להיות מורכב יותר וגם חברתי יותר כאשר הוא נעשה במשותף עם חברים. יכולות משחק אלו מתפתחות בגילאי 4-7 , והילדים לומדים לשחק על פי כללים וחוקים שונים.

בשלב השלישי מתפתח המשחק החברתי בגילאי בית הספר והוא מבוסס, בעיקר, על חוקים המוכרים ומקובלים על שאר משתתפי המשחק.

למשחק יש יתרונות רבים ותרומה חשובה להתפתחות בתחומים שונים:
מבחינה קוגניטיבית המשחקים מפתחים את הדמיון, היצירתיות, החקר, ומעשירים את הידע.
מבחינה חברתית הם תורמים לפיתוח מערכות יחסים, מציאת פתרונות לבעיות חברתיות, למידת קודים חברתיים ועוד.
מבחינה רגשית הם מפתחים את היכולות להתמודד עם רגשות שונים שעולים במשחק, מלמדים דחיית סיפוקים, סבלנות, התמודדות עם הפסדים, אימון וביטחון, וויתור ועוד, ומהווים מקום לפורקן של רגשות שונים מו חרדה או זעם.
מבחינה שפתית ותקשורתית המשחקים מעשירים את אוצר המילים, מפתחים את מיומנויות השיח , הקשב, קשר העין והתקשורת ההדדית.
מבחינה סנסו מוטורית – המשחקים מפתחים מיומנויות של מוטוריקה עדינה וגסה, וכן את החושים השונים והתיאום ביניהם.

אז אלו משחקים נוכל לשחק עם ילדינו או לתת להם לשחק לבד?
משחקי הרכבה כמו פאזלים, לגו וקוביות.
משחקי דמיון ומשחקים סימבוליים כמו בית בובות, פליימוביל, מכוניות, מטבח משחק, תחפושות.
משחקים מוטוריים כמו תופסת, כדור, מחבואים.
משחקי תחושה ויצירה כמו פלסטלינה, חימר וחול.
משחקים דידקטיים שהינם מובנים יותר כמו משחקי קופסא רבים לוטו, זיכרון, רביעיות.
ומשחקי חשיבה ואסטרטגיה.

לעיתים ילדים משתעממים ממשחקים מסויימים. הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות , והפתרונות – בהתאם.
ייתכן שהמשחק לא מתאים לרמה ההתפתחותית של הילד, ויש להתאים לו משחק אחר.
ייתכן ויש לילד קושי ספציפי כמו קושי מוטורי, ואז אולי יש צורך להיעזר באיש מקצוע כדי לקדם תחום זה.
ייתכן והילד לא מכיר את חוקי המשחק ולכן לא מפיק ממנו הנאה. במקרה כזה מומלץ לשבת עם הילד ולשחק איתו עד שילמד את חוקי המשחק או עקרונותיו, יוכל להנות ממנו, ולשחק בעצמו ללא סיוע של מבוגר.