"למה רק לו יש?" למה רק הוא קיבל?" המשפטים הללו מוכרים לכם? להלן פוסט העוסק בהתמודדות עם קנאה אצל ילדים. חלק מהפוסט התפרסם בעיתון "משפחה חסידית".

קנאה היא רגש נורמטיבי אצל ילדים. כשילד מגלה ביטויי קנאה כדאי לשקף לו את ההרגשה שלו, לגלות אמפתיה, ולאפשר לו לבטא את הרגש שלו. עם זאת חשוב לעזור לילד למצוא דרכים להתמודד עם הקנאה והקושי, למשל, באמצעות פעילות מסיחה או מרגיעה.

בהזדמנויות אחרות בהן הילד רגוע  כדאי לעזור לו למצוא את הייחודיות שלו, את התכונות הטובות שלו והכישרונות שלו, לתת לו דרך לבטא אותם ולפתח אותם ולשבח על המאמצים וההשקעה שהוא עושה בתחום.

מומלץ גם להסביר שישנה קנאה חיובית של קנאת סופרים המרבה חכמה. כלומר, כאשר הצלחה של מישהו מניעה אותנו וגורמת לנו לפעול ולהצליח גם היא בהחלט יכולה להיות חיובית, אך אם היא גורמת לנו להרגיש לא מוצלחים ופוגעת בדימוי העצמי שלנו, היא דורשת עבודה עצמית.

כהורים חשוב כמובן לא להפלות בין לילד לילד ולתת יחס שווה לכולם, אולם הילדים גם צריכים ללמוד שלעיתים יש לכל ילד צרכים שונים ולכן הוא יקבל מענה אחר מההורים.

חשוב לשלול ולהפסיק אלימות והצקות  על רקע קנאה. ניתן להבין את הקושי ולדבר עליו, אך לא להכיל התנהגות פוגענית בגלל הקנאה. חשוב לשים לב גם לצד השני של הקנאה, ולבדוק אם הילד שמעורר קנאה, איננו מתגרה ועושה זאת בכוונה. במקרה כזה,  אם ניתן, יש להפסיק את ההתנהגות של הילד מעורר הקנאה, ולפעמים מוטב למנוע ולהפריד בין הילד שמעורר קנאה, לזה שמקנא ונפגע. 

בנוסף לכל, מומלץ לתרגל בכל יום ראיה חיובית ומציאת דברים טובים שקרו במהלך היום. אפשר לעשות זאת בארוחה משותפת או לפני השינה.

מצורף קובץ אותו ניתן להדפיס ולצפות בלמינציה בו ניתן לכתוב בכל יום מחדש אירועים חיוביים שהתרחשו במשך היום.